מסגור מחדש בגישור - אומנות שינוי הפרספקטיבה בהליכי גירושין

מסגור מחדש בגישור: אומנות שינוי הפרספקטיבה בהליכי גירושין

בעולם רווי קונפליקטים, גישור הפך לכלי חיוני בפתרון סכסוכים, במיוחד בתחום הרגיש של גירושין. אחת הטכניקות המרכזיות בארגז הכלים של המגשר היא "מסגור מחדש" - היכולת לשנות את נקודת המבט של הצדדים כלפי הסכסוך.

זהו הרגע שבו תהליך הגישור יכול לסייע לזוג להתרומם מעל הסיפור הקודם, למסגר מחדש את המצב הרגשי והנפשי, ולהתחיל תהליך של טרנספורמציה פנימית משמעותית. כשהזוג נפתח להתבוננות עמוקה על החיים ועל מצבם הנוכחי, הם עשויים למצוא את הכוח לא רק לסיים את הזוגיות הישנה, אלא גם להתחיל מעין חיים חדשים כבני אדם שונים יותר.

אך מהו בדיוק "מסגור מחדש", וכיצד הוא פועל בהקשר של גישור גירושין?

בספרו המפורסם "מבנה המהפכות המדעיות", תומס קון משתמש בדוגמה חזותית מפורסמת כדי להסביר כיצד אותה תופעה יכולה להיתפס בצורות שונות. התמונה, הידועה כ"ברווז-ארנב" (תמונת הכותרת של מאמר זה), היא אשליה אופטית שבה אותו שרטוט יכול להיראות כברווז או כארנב, תלוי בפרספקטיבה של המתבונן (Kuhn, 1962). קון טען שבאותו אופן, מדענים יכולים לפרש את אותן הראיות בדרכים שונות, תלוי ב"פרדיגמה" או במסגרת המושגית שלהם.

התמונה שאנחנו מדברים עליה, הידועה גם כ"חידת הברווז-ארנב" (Duck-Rabbit Illusion), היא אשליה אופטית מפורסמת שפורסמה לראשונה על ידי הפסיכולוג יוזף יאסטרו בשנת 1899 בספרו "Fact and Fable in Psychology". היא הפכה מפורסמת יותר כאשר לודוויג ויטגנשטיין השתמש בה בספרו "חקירות פילוסופיות" (1953) ולאחר מכן תומס קון בספרו "מבנה המהפכות המדעיות" (1962).

התמונה היא למעשה שרטוט דו-משמעי שניתן לפרש בשתי דרכים:

1. כראש של ברווז הפונה שמאלה, עם המקור הארוך והמחודד.

2. כראש של ארנב הפונה ימינה, עם האוזניים הארוכות.

הקו החיצוני של התמונה זהה בשני המקרים, אך האופן שבו המוח שלנו מפרש את הצורות בתוכה משתנה. יש אנשים שרואים תחילה את הברווז, אחרים רואים תחילה את הארנב, וחלק יכולים לעבור בין השניים ברגע שמסבירים להם את שתי האפשרויות.

בהקשר של המאמר הנוכחי, אני משתמש בתמונה זו כמטאפורה חזקה להדגמת הרעיון של מסגור מחדש. כמו שאותו שרטוט יכול להיתפס כשתי דמויות שונות לחלוטין, כך גם מצב בגירושין (כמו חלוקת רכוש או הסדרי משמורת) יכול להיתפס בדרכים שונות, תלוי בפרספקטיבה שממנה מתבוננים בו.

בגישור גירושין, המגשר פועל באופן דומה. כמו בתמונת הברווז-ארנב, המגשר מזמין את בני הזוג לראות את המצב מזוויות שונות. פרופסור לינדה פוטנאם וקולגה שלה הגדירו מסגור מחדש כ"דרך להציג ולהגדיר מחדש מצב כדי לחשוף הזדמנויות חדשות לפתרון הסכסוך" (Putnam & Holmer, 1992). במקום "ברווז" או "ארנב", המגשר עוזר לצדדים לעבור בין "אשמה" ו"אחריות", או בין "הפסד" ו"שינוי".

לדוגמה, בסכסוך על משמורת ילדים, כל צד עשוי לראות את עצמו כ"הורה הטוב יותר" ואת בן זוגו כ"חסר אחריות". זוהי תמונת ה"ברווז", שבה רק צד אחד יכול "לנצח". אך המגשר יכול להציע פרספקטיבה של "ארנב": "כיצד שני ההורים יכולים לתרום לגידול ילדיהם?" (Folger & Bush, 2004). פתאום, אותה סיטואציה מקבלת משמעות חדשה - לא תחרות, אלא הזדמנות לשיתוף פעולה.

בסוגיית חלוקת הרכוש בגירושין, רבים רואים את התהליך כ"משחק סכום אפס" - תמונת ה"ברווז", שבה רווח לצד אחד משמעו הפסד לאחר. אך המגשר יכול למסגר מחדש את הדיון לתמונת ה"ארנב": במקום "חלוקה שווה", הוא מעודד חשיבה על "צרכים ייחודיים" (Macfarlane, 2008). אם אחד מבני הזוג זקוק לדיור קרוב לעבודה, והשני מעוניין בנכסים נזילים להשקעה, פתאום מתגלה תמונה של רווח הדדי הנובע ממימוש צורך ולאו דווקא מחלוקה מדויקת.

גם בהתמודדות עם רגשות עזים, כמו כעס או בגידה בגירושין, המסגור מחדש חיוני. במקום לראות את הרגשות כ"ברווז" - מכשול בלתי עביר - המגשר יכול להציג אותם כ"ארנב": מפתח להבנת צרכים עמוקים. כעס על בגידה, למשל, משקף את החשיבות שהצד הנפגע מייחס לאמון (Stone et al., 2010). זיהוי הערך הזה פותח דלת לדיון בונה.

בבניית אמון, שלעתים קרובות חסר בגירושין, המסגור מחדש מציע מעבר מ"ברווז" של נקמה או עונש, ל"ארנב" של שיתוף פעולה אסטרטגי. כמו ב"דילמת האסיר", שיתוף פעולה מוביל לתוצאות טובות יותר לשני הצדדים (Rauchhaus, 2000). בגישור גירושין, זה יכול להתבטא בהסכמה על כללי התנהגות בסיסיים, שמהווים צעד ראשון לבניית אמון.

חשוב להבין שמסגור מחדש אינו רק משחק מילים. ס. אי. היקווה טוען שהשפה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו (Hayakawa, 1991). לכן, כשמגשר גירושין עובר מ"כישלון נישואין" ל"מעבר חיים", הוא לא רק משנה מילים, אלא מציע מסגרת חדשה לחוויה כולה - בדיוק כמו המעבר מ"ברווז" ל"ארנב" בתמונה של קון.

יתרה מזאת, ריצ'רד נייסבט מלמד אותנו שהיכולת לראות סתירות כחלק מהרמוניה גדולה יותר היא מאפיין של החשיבה הסינית (Nisbett, 2003). בגישור גירושין, גישה זו מאפשרת למסגר מחדש את האינטרסים המנוגדים של בני הזוג לא כ"ברווז" של קונפליקט, אלא כ"ארנב" של "משפחה במעבר".

עם זאת, כמו שלא כולם יראו מיד את ה"ארנב" בתמונת הברווז-ארנב, לא כל בני זוג יקבלו מיד את המסגור החדש. ברנרד מאייר ואחרים מזהירים מפני שימוש מניפולטיבי בטכניקה זו (Mayer et al., 2004). תפקיד המגשר בגירושין אינו לכפות "ארנב" על מי שרואה "ברווז", אלא לאפשר מרחב בטוח לחקור פרספקטיבות חלופיות.

כמו בתמונת הברווז-ארנב של קון, מסגור מחדש בגישור גירושין מזמין את הצדדים לראות את המצב מזוויות שונות. זה לא אומר שהתמונה הראשונית ("ברווז" של אשמה, הפסד או כישלון) אינה תקפה, אלא שקיימות גם פרספקטיבות חלופיות ("ארנב" של אחריות, הזדמנות או מעבר). היכולת לנוע בין התמונות הללו אינה רק טריק אופטי, אלא מיומנות חיונית בגישור גירושין. היא מאפשרת לבני הזוג לחרוג מסיפורי הקונפליקט המוכרים ולגלות נרטיבים חדשים - נרטיבים שמזמינים שיתוף פעולה, צמיחה ואפשרויות חדשות, גם בתוך המורכבות של פרידה.

לסיכום, מסגור מחדש בגישור גירושין הוא כמו שינוי עדשות המצלמה. במקום להתמקד בפרטים מכאיבים, המגשר עוזר לצדדים לראות תמונה רחבה יותר. זו אינה מחיקה של העבר, אלא הזמנה לראות את העתיד באור חדש. כפי שצילום פנורמי חושף נוף שלם מעבר לפרטים הבודדים, כך מסגור מחדש בגישור גירושין מאפשר לבני הזוג לראות את סיפור חייהם המשותפים - ונפרדים - בפרספקטיבה חדשה ומעצימה.