מהפכת הגישור - פישור ויורי - סיכום חיובי "Getting to yes"
ניתן למנות שתי נקודות ציון משמעותיות אשר ציינו את הופעת הליך הגישור כאופציה משמעותית וחשובה ליישוב סכסוכים ופתרון מחלוקות. האחד הוא ועידת פאונד (1976) שניסתה להתמודד עם העומס בבתי המשפט והשני הוא הופעת הספר של פישר ויורי בשנת 1981, "Getting to yes" ובעברית "סיכום חיובי"
גישת הספר "Getting to yes" (בעברית: "סיכום חיובי")
גירושין הם תהליך רגשי וכואב עבור כל המעורבים. בעבר, הדרך השכיחה להתגרש הייתה דרך משא ומתן במסגרת התנגשות בבית משפט - גישה המתמקדת במאבק על זכויות הנטענות והגנה על האינטרסים העצמיים של כל צד. עם זאת, גישה זו עלולה להחריף את העימות ולפגוע ביחסים בין בני הזוג לשעבר ובמשפחותיהם.
בראשית שנות ה-80, ההוגים רוג'ר פישר וויליאם יורי מהרווארד הציגו גישה חלופית לגישור בגירושין הידועה כ"סיכום חיובי". גישה זו מדגישה פתרונות יצירתיים המבוססים על צרכים ואינטרסים ולא על עמדות ודרישות, במטרה להגיע להסכם הוגן ומקובל על שני הצדדים.
עקרונות מרכזיים בשיטת הסיכום החיובי:
1. הפרדה בין האנשים מהבעיה - הגישה מבדילה בין האנשים השותפים לסכסוך לבין הבעיה הטעונה פתרון. יש להתמקד בפתרון הבעיה תוך כבוד ושמירה על יחסים אנושיים ראויים.
2. התמקדות באינטרסים ולא בעמדות - במקום להתעקש על דרישות מוקדמות, יש להתמקד בצרכים וברצונות האמיתיים של הצדדים מאחורי העמדות הגלויות.
3. יצירת מצבים של רווח הדדי - במקום לראות את הסכסוך כמשחק סכום אפס, יש לחפש פתרונות יצירתיים שיטיבו עם כל הצדדים.
4. התבססות על קריטריונים אובייקטיביים - כל הסכם צריך להיות מבוסס על נורמות וקריטריונים חיצוניים ואובייקטיביים ככל הניתן.
יתרונות השיטה כוללים צמצום הסכסוך והעימות, שמירה על יחסים ראויים לטובת המשפחה, התאמה טובה יותר של ההסכם לצרכים האמיתיים של הצדדים, ופתרונות יצירתיים ויעילים יותר. עם זאת, השיטה גם דורשת פתיחות, הוגנות ורצון כן של שני הצדדים להגיע להסכם.
לעומת הגישה המסורתית של משא ומתן מול התנגשות, השיטה של פישר ויורי מייצגת מעבר מהסתכלות צרה על זכויות וחובות לגישה רחבה יותר של הבנת צרכים ופתרונות יצירתיים. במקום לראות את הגירושין כמלחמה שבה כל צד מגן על עצמו, היא רואה בהם שלב מהותי בחיי המשפחה החדשה הנוצרת. לכן, חשוב להגיע להסכם שיאפשר לכל הצדדים לצאת ממנו כשרצונם מומש וכבודם על כנו.
בגישה המסורתית של התנגשות בבתי המשפט, מעורבות בית המשפט מחריפה לעיתים את העימות ויוצרת תחושת הפסד צד אחד. לעומת זאת, גישת הסיכום החיובי מאפשרת לצדדים לשמור על שליטה מרבית בתהליך הגירושין ולקבל אחריות על החלטותיהם, תוך יצירת פתרונות מקובלים שאינם מנצחים או מפסידים.
יתרה מזאת, התהליך המשפטי המסורתי נוטה להתמקד בחלוקת רכוש ותשלומים כספיים, בעוד שגישת הסיכום החיובי גם מתייחסת לנושאים משפחתיים ורגשיים כמו איכות הקשר ההורי וטובת הילדים לאחר הגירושין.
עם זאת, חשוב לציין כי שיטת הסיכום החיובי אינה טובה לכל מצב וזוג. במקרים של אלימות או חוסר איזון כוחות, יש חשיבות להתערבות בתי המשפט. בנוסף, גם כאו עדיין נותרת אפשרות לגישור בהתאם לרמת הפתיחות וההוגנות של הצדדים.
סיכומו של דבר, שיטת הסיכום החיובי לגישור של פישר ויורי מציעה גישה חדשנית להכלת הסכסוך בגירושין ומציאת פתרונות יצירתיים וכוללניים יותר. היא מאמצת ראייה הומאנית יותר של הגירושין כשלב חשוב במעבר למבנה משפחתי חדש, ומכוונת לשמירה על יחסים ראויים וטובת כל המעורבים.
